מכתב לקאנצלרית מרקל: בנושא חוק הפנסיה הסוציאלית בגרמניה על עבודה בגטו משנת 1997

יפה גולןבתשובה למכתבך מתאריך 20.3.2012 המתייחס למכתבו של עו"ד יוהנסן בשם לקוחות אשר מטופלים ע"י משרדי, אני פונה אלייך בשם לקוחותיי אשר "נפלו בין הכיסאות". אני מודעת לכך שיש כאן עניין של שינוי בחוק אך התמונה כאן אינה הוגנת בעליל. להלן ההסבר:

אני העליתי את נושא העבודה בגטו עוד בשנת 1991 לגבי ניצולי השואה אשר עבדו בגטו לודג'. מאוחר יותר קיבלתי מכתב מד"ר לוהמן הפוסל את בקשתי בנוגע לגטו לודג' כפי המצ"ב. לבסוף, לשמחתי הרבה, החוק הנ"ל אושר בשנת 1997.

בנוגע לעניין גטו לודג', רבים מלקוחותיי התלוננו על האפליה – מדוע אלו אשר עבדו בגטו לודג' נכללים בחוק ואחרים לא. אנו מצידנו המשכנו להיאבק ולשמחתנו – התיקון לחוק אושר בשנת 1997 אך מאוחר יותר התבשרנו כי מרבית הלקוחות שנרשמו לפני אישור החוק – יוכלו לקבל רק ארבע שנים אחורה רטרואקטיבי, ואלו אשר נרשמו לאחר אישור החוק בשנת 2009 יוכלו לקבל רטרואקטיבי משנת 1997 וזאת בתנאי שנרשמו לביטוח הלאומי הישראלי.

יצוין כי הדבר גורם להתמרמרות וכעס ואף תחושת אפליה קשה כאשר נאמרו דברים כגון: האם גם כאן עושים סלקציה? משפט זה הינו משפט קשה אך זוהי תחושתם של רבים מניצולי השואה, הם אינם מבינים כיצד ייתכן הדבר שהם נרשמו לפני אישור החוק, הלכו לבתי משפט כנדרש והתוצאה הסופית הינה שבמקרה הטוב יאושר להם ארבע שנים אחורה רטרואקטיבי. ובד בבד בני זוגם או אחיהם אשר נרשמו לאחר אישור החוק – יאושר להם רטרואקטיבי משנת 1997.

יצוין גם כי נתקלתי אף במקרה של שני בני זוג אשר שהו יחד באותו הגטו והאישה נרשמה לפני אישור החוק וזכתה לקבל ארבע שנים אחורה רטרואקטיבי לעומת הבעל אשר נרשם לאחר אישור החוק וקיבל רטרואקטיבי משנת 1997. (נתקלתי גם במקרה דומה בין שני אחים).

אני פונה אלייך היות וזו לא הפעם הראשונה שגילית רגישות והבנה לנושא הרגיש כ"כ של ניצולי השואה וסייעת לנו לעזור להם. אני פונה אלייך גם בשמם של לקוחותיי לתקן את העוול והאפליה שנוצרה כאן וכך לפחות יוכלו לקבל תחושה של אוזן קשבת ולאור מצבם הכלכלי, הבריאותי והנפשי הקשה והרעוע – לסיים את פרשה זו בסיועך וכך גם ירגישו שווים בעיני משפחתם.

אני סמוכה ובטוחה כי תקדישי לעניין זה את מלוא תשומת הלב ותבחני לעומק כיצד ניתן לסיים פרשה זו על מנת למנוע את האפליה והקיפוח הנורא.

לעניות דעתי, תיקון החוק לא קיבל את מלוא תשומת הלב ולא חשבו על רגשותיהם של ניצולי השואה ומה דבר זה עלול לגרום להם. יודגש כי מדובר באנשים קשישים, חולים ומיואשים אשר מעוניינים לסיים את שנות חייהם האחרונות בכבוד ועם ראש מורם. כולי תקווה כי החוק אכן ישתנה כל עוד הם עדיין בחיים.

קבלי את התנצלותי הכנה מראש על פניותיי החוזרות ונשנות, אך דעי כי אנו מעריכים ומוקירים את פועלך בכל התחום הקשור לניצולי השואה.

מכתבה של יפה גולן לקאנצלרית מרקל – אפריל 2012

Print Friendly
פורסם בקטגוריה חדשות ועדכונים, מסמכים ומכתבים, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים